הבג"צ שהוגש על ידי חלק מחברי המועצה, מבקש לבטל הרישיון שאפשר את הכנסת הגיחון למבשרת ציון.
דניאל עזריאל יורם שמעון,בועז כהן מישל שטרנברג,חיים אילון,מרדכי חזיזה,חביב לוי,אלון ליאל,גלית כהן,אריאל דיין הם חברי המועצה שחתמו על העתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד דניאל עזריאל.

 ראש המועצה אריה שמם חתם חד צדדית, על ההסכם להכנסת הגיחון למבשרת ציון, בניגוד להחלטת מליאת המועצה וללא שחברת הגיחון  חתם על ההסכם עליו חתום ראש המועצה. בעקבות כך, ניתן לחברת הגיחון בע"מ רישיון מהממונה על תאגידי המים להיכנס למבשרת ציון החל מ – 15/9/10. חברת הגיחון כבר פועלת במבשרת. הרכבים והפועלים שלה נקראים לבצע תיקונים במידה ויש תקלות בהספקת המים.

לאחר שנשקלו הדרכים והאופציות במספר התייעצויות עם משפטנים, החליטו חברי המועצה שהעתירה תהיה נגד הגיחון והממונה על תאגידי המים. שהעותרים יהיו חברי מועצה בלבד (ללא רשימת תושבים – למרות שעשרות תושבים ביקשו לצרף את שמם לעתירה). את העתירה הגישו 10 חברי המועצה המקומית מבשרת ציון (מתוך 15) שנתנו את הסכמתם וצירפו את שמם לעתירה.
מין הסתם ראש המועצה לא שותף לעתירה,גם לא 2 חברי המועצה מטעם ש"ס, גם לא חבר המועצה הראל דוגה, וחבר המועצה מאיר שמול שפרש לאחרונה מסיעתו של אריה שמם.

יורם שמעון מבקש למסור "שהוא מודה לחבר המועצה עו"ד דני עזריאל, הואיל בטובו להכין בהתנדבות, עתירה לבג"צ. עו"ד שוקי ננר סייע בהכנת העתירה שיחד עם חברי מועצה ותושבים שנרתמו וסייעו במטרה כדי לסלק את הגיחון ממבשרת ציון".

בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

דניאל עזריאל

יורם שמעון

בועז כהן

מישל שטרנברג

חיים אילון

מרדכי חזיזה

חביב לוי

אלון ליאל

גלית כהן

אריאל דיין

באמצעות עוה"ד דניאל עזריאל , שפרה גיטלמן, מיטל (סרי) עזריאלי, משה עזריאל, ערן שטרנברג, אייל שטרנברג

מירושלים רחוב יפו 216, ירושלים 

טל': 02-5003366 פקס: 02-5383731

דוא"ל כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת  

                                    העותרת

            - נ ג ד –

1.הממונה על תאגידי מים

ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צלח א-דין 29 ירושלים

טל' 02-6466590; פקס: 02-6467011

2. חברת הגיחון בע"מ,

תאגיד הביוב והמים של ירושלים

ח.פ. 512291295.

רחוב דרך חברון 101, ת.ד. 10118

ירושלים 91000

טל' 02-5651111;

                                    המשיבים

עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים

העתירה למתן צו על תנאי

מוגשת בזה עתירה למתן צו על תנאי נגד המשיבים 1-2 (להלן-המשיבים), להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייחשב כבטל או יבוטל רישיון לפעילות חיונית ופעילות נוספת לחברת הגיחון תאגיד המים והביוב של עירית ירושלים בע"מ (להלן: המשיבה 2) בתחומי מבשרת ציון, (להלן: "הרישיון"), לפי סעיף 15 לחוק תאגידי מים וביוב התשס"א 2001 (להלן: "החוק"), אשר הוצא ע"י מנהל מינהל המים והממונה על התאגידים (להלן: המשיב 1), בניגוד להוראות החוק כפי שיפורט להלן בעתירה זו.

העתירה למתן צו ביניים

בית המשפט הנכבד יתבקש ליתן צו ביניים לפיו עד להכרעה בעתירה זו, תוקפאנה עבודות העברת הסמכויות והטיפול במערכת המים של מבשרת ציון לפי הרישיון לפעילות חיונית כהגדרתה בחוק תאגידי המים דלעיל.

בשלב זה טרם החלו עבודות בינוי והעבודות לטיפול במערכת המים וכי הפעילות היחידה אשר התבצעה עד כה הינה בתחום הגביה של חשבונות המים אשר עדיף כי עבודות אלה תיפסקנה בשלב מוקדם זה תוך מזעור הנזקים על מנת למנוע צורך לפירוק מערכת הטיפול במערכת המים כפי שטופלה עד כה על ידי המועצה המקומית מבשרת ציון באם תתקבל עתירה זו.

העותרים ועניינם בעתירה

העותרים הינם חברי המועצה במועצת מבשרת ציון והינם תושבי מבשרת ציון, אשר נדרשו לדון בצירוף המועצה המקומית מבשרת ציון לתאגיד מים על פי חוק תאגידי מים, ולאחר בדיקה עמוקה ובדיקות מצאו לנכון שלא נכון להצטרף לתאגיד מים אולם נעתרו לכך בכפוף לתנאים שנקבעו בהסכם ואשר קיבלו מאת אישור המועצה להצטרף, בתנאים המפורטים בהסכם. המשיב 1 התעלם מהוראות ההסכם ונתן את הרישיון בניגוד לחוק מבלי לאשר את ההסכם ומבלי להתחשב בהחלטת המועצה המקומית מבשרת ציון, לפיה האישור להצטרפות לתאגיד הינה בכפוף ובתנאי שההסכם יאושר.

עותק מההסכם מצורף לעתירה זו ומסומן באות א' (להלן: ההסכם).

המשיבים

1. המשיב מס' 1 הינו מנהל מינהל המים והממונה על התאגידים אשר העניק למשיבה 2 רישיון לפעילות חיונית בניגוד לחוק, תוך שהוא העניק את הרישיון מבלי שאישר את ההסכם שהיווה תנאי, ובניגוד להחלטת המועצה במבשרת ציון להתקשרות עם המשיבה 2 ותוך התעלמות מוחלטת מהוראות החוק בכך שנמנע מלאשר את ההסכם המסדיר את הצרכים החיוניים של תושבי מבשרת ציון , בטרם יתן רישיון למשיבה 2 לפעילות חיונית במבשרת ציון.
2. המשיבה מס' 2 היא תאגיד מים כהגדרתו בחוק תאגידי מים אשר קיבלה מהמשיב 1 רישיון לפעילות חיונית על פי חוק תאגידי מים.

רקע

1. משק המים והביוב במבשרת ציון

מועצה מקומית מבשרת ציון המונה כ-26,000 תושבים וכ-1,400 בתי אב ניהלה עד כה את משק המים והביוב בתחומה באופן עצמאי. המועצה המקומית מספקת כ-2 מליון מ"ק מים בשנה לתושביה ומקורות ההכנסה הנובעים מחיובי המים והביוב המונפקים מטעמה, משמשים את המועצה בין היתר ובעיקר לצרכי תפעול מערכות המים והביוב והשקעות בתשתיות ביישוב מבשרת ציון.

עד כה, על אף החוק המחייב הקמה או הצטרפות לתאגידי מים וביוב קיימים מבשרת ציון לא הקימה תאגיד מים ואף לא הצטרפה לתאגיד כזה אלא בחנה אפשרויות שונות להקמת תאגיד מים יחד עם רשויות נוספות. אולם חרף הגברת אכיפת הממשלה בנושא, איומי המשיב 1 להטיל קנסות על המועצה מבשרת ציון והטלת קנסות בפועל על המועצה. החליטה מועצת מבשרת ציון לבחון הצטרפות למשיבה 2 בכפוף לתנאים המפורטים בהסכם עליהם החליטה המועצה כתנאי לצירוף מבשרת ציון אל המשיבה 2, כפי שיבורר להלן וזאת על מנת לצמצם ככל האפשר את הנטל והנזק שיגרם לתושבי מבשרת ציון, עד כה טרם הושלם מהלך של הצטרפות לתאגיד כנדרש, שכן טרם אושר ההסכם עם המשיבה 2 כשהוא מאושר על ידי המשיב 1.

2. חוק תאגידי מים וביוב

חוק תאגידי מים וביוב התשס"א 2001 קובע בבסיסו כי על העיריות והמועצות המקומיות להקים חברות נפרדות שתנהלנה את משקי המים והביוב בתחומן.

מטרות הקמת תאגידי המים והביוב, כפי שהוגדרו בחוק:

1. להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, מחירים סבירים וללא הפלייה בתחום שירותי המים והביוב.
2. להבטיח ייעוד של הכנסות ממתן שירותי מים וביוב לצורך ביצוע השקעות חדשות במערכות המים והביוב, תחזוקתן ברמה הראויה והפעלתן התקינה למתן השירותים.
3. לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, לשתף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים.
4. להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשות המקומית.
5. לעודד חסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב.
6. לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.

1. נכון להיום, פועלים כ-50 תאגידי מים וביוב המשרתים למעלה מ-100 רשויות מקומיות, רבים מהם קמו רק בשנה וחצי האחרונות לאור החרפת הסנקציות נגד הרשויות אשר לא פעלו לקידום הצטרפות או הקמת תאגידי מים בתחומן.
2. בהתאם להחלטת ממשלה מס' 464 מיום 12/9/06 אשר העתק ממנה מצורף לעתירה זו ומסומן באות ב'  נקבעו תיקונים לחוק תאגידי המים לפיהם מסיבות של יתרונות לגודל, יוקמו ברחבי הארץ לא יותר מ-30 חברות אזוריות, כשבכל אחת מהן תהיינה שותפות שתי רשויות מקומיות לפחות עם מינימום כולל של 200 אלף תושבים.
3. לצורך אכיפת הוראות החוק והחלטת הממשלה החליטה הממשלה להעניק מענקים  לרשויות המקימות או מצטרפות לתאגידי מים והן לתאגידים שהוקמו על-ידן או אליהן הצטרפו. מאידך, מאפשר החוק להטיל קנסות כבדים על רשויות שלא יקימו מיוזמתן תאגידים, וכן לכפות על הרשויות את התהליך תוך מינוי נציג מטעם הממשלה.
4. נקבעו מועדי יעד להקמת תאגידי המים או הצטרפות אשר כבר חלפו, אך תתכן אפשרות של דחיית המועד אם אכן הרשות פועלת לבחון אפשרות להצטרף לתאגיד מים.
5. לצורך הצטרפות לתאגיד מים נדרשת קבלת החלטה מתאימה במועצת הרשות, וצעד זה פעמים רבות יש בו בכדי לשכנע את גורמי הממשל שלא לנקוט בסנקציות ושאכן ישנה כוונה כנה להתקדם בתהליך. מותר לציין כי לצעד האמור יכולה להיות השפעה מכריעה גם לעניין הסכמת הממשלה להקצות מענקים.
6. אחד הנושאים החיוניים לבדיקת הצטרפות לתאגיד מים הוא נושא תעריפי המים והביוב שיוטלו על תושבי הרשות המקומית, שכן בהתאם לרפורמת התעריפים החדשים שנכנסה לתוקף החל מה-1/1/10, נקבעו תעריפי מים וביוב אחידים לצרכני כלל התאגידים ברמה הארצית. בנוסף, נקבע גם תעריפי מים אחידים לרשויות מקומיות שטרם התאגדו אלא שמתעריפים אלו חולץ רכיב הביוב, שכן הוא מתווסף בכל רשות לפי רמת האגרה הנהוגה בו כקבוע בחוק העזר שחוקקה.
7. בנוסף, נקבע כי רשות מקומית שטרם הצטרפה לתאגיד מים תפריש מסך ההכנסות ממכירת מים  2.079 ש"ח למ"ק (1.943 ש"ח למ"ק עד 30/6/2010) מים נצרכים (למעט חקלאות, בתי חולים ובתי מרחץ), אשר יופקדו על ידי מינהל המים בקרן שיקום אשר מיועדת לשיקום מערכות ותשתיות המים והביוב ברשות המקומית ויועברו לשימוש תאגיד המים והביוב שיוקם בשטחה לצרכי השקעה בתשתיות, בינתיים הרשות המקומית אינה מקבלת את הכספים וכך נגרמים לרשות המקומית גירעונות ושחיקת רווחים ממכירת המים לתושבי הרשות המקומית.
8. בהתאם לתחשיב המיוחס לנתוני קניית המים של מבשרת ציון מתוך הדו"ח הכספי המבוקר לשנת 2008 , העתק ממנו מצורף לעתירה זו ומסומן באות ג' אשר דומים לאלו של 2010, מתקבל הפסד של כ-350 אלף ₪ לחודש (קניה ממוצעת ממקורות של 179,250 מ"ק לחודש) אשר צפוי אף לעלות אל מעל ל-370 אלף ₪ לחודש עם עליית התעריפים מחודש 7/10, וזאת כתוצאה ישירה מההפרשות לקרן השיקום הנזכרת בסעיף 9 דלעיל.
9. הפרשת הסכומים כאמור גורמים לשחיקת הרווחיות שנותרת לרשויות המקומיות לאחר ההפרשה לקרן שיקום, מהלך זה מהווה בין היתר סוג של סנקציה וענישת הרשות,  על שלא קידמו הצטרפות לתאגיד מים וביוב בתחומן ובכוונת הממשלה ללכת ולהחמיר שחיקת רווחים זו ו/או להפעיל סנקציות נוספות אשר ידחקו ברשויות האמורות להקים או להצטרף לתאגידים במהרה.

3. הסכם ההתקשרות עם הגיחון

1. בהתאם למפורט לעיל, מועצת מבשרת ציון אישרה ביום 14.9.10 את תנאי הסכם ההתקשרות עם תאגיד הגיחון וחתמה על טיוטת הסכם זה, ושלחה את ההסכם החתום על ידה אל משיב 1 ביום 20.9.10. על מנת שזה יאשר אותו כקבוע בחוק ויוציא רישיון למשיבה 2.
2. משיב 1 החליט להוציא רישיון פעילות לתאגיד הגיחון במבשרת ציון החל מיום 1.9.10. זאת מבלי לאשר את הסכם ההתקשרות בניגוד להוראות החוק.
3. ראש המועצה, מר אריה שמם, ביקש ממשיב 1 להוציא רישיון הפעלה לתאגיד הגיחון בתחום המים והביוב במבשרת ציון לאור החלטת המועצה מיום 14.9.10 ולאור ההסכם, מכתב הבקשה מיום 6.10.10 מצורף לעתירה זו ומסומן באות ד'.

            עיקרי העתירה

1. מתן אישור הפעלה ל משיב 2 בניגוד לחוק

1. בלחץ הסנקציות האמורות ואחרות שהופעלו נגד המועצה המקומית מבשרת ציון אשר כללו גם איומים של המשיב מס' 1 שהושמעו בפני חלק מחברי המועצה במבשרת ציון . מינתה המועצה המקומית מבשרת ציון וועדה המורכבת מחברי מועצה ונושאי משרה אחרים במועצה המקומית, וועדה זו בחנה את ההתקשרות עם תאגיד הגיחון ולאחר משא ומתן ארוך ובדיקת הצרכים הנדרשים לפי החוק, בחינת התשתיות והעבודות שיש לבצע בתשתיות המים והביוב והתנאים להפעלת השירותים החיוניים נערכה טיוטת הסכם אשר העבירה הוועדה את המלצותיה למליאת המועצה של מבשרת ציון.
2. בדיון שהיה במליאת המועצה ביום 14.9.10 התקבלה החלטה של מליאת המועצה לפיה ניתן להתקשר עם הגיחון לקבלת שירותים על פי חוק תאגידי מים במבשרת ציון בכפוף לאישור ההסכם והתנאים המוקדמים שהמועצה התלתה כפי שיבואר להלן, וכאמור בהחלטה המצורפת לעתירה זו ומסומנת באות ה'.
3. מליאת המועצה של מבשרת ציון מתוך דאגה לשירות הניתן לתושבי מבשרת ציון, ומתוך דאגה לתעריפי המים והביוב בהם יחויבו תושבי מבשרת ציון קבעה כי התקשרות עם הגיחון תהיה רק בתנאי מוקדם ומפורש שהתנאים המפורטים בהסכם יהיו מקובלים על הגיחון ויאושרו על ידי הממונה על התאגידים היינו המשיב 1. בין היתר קבעה המליאה כי ההתקשרות תהיה תלויה בהסכמה לתנאים הבאים:
4. תוקם ותופעל בישוב מבשרת ציון נקודה למתן מענה לפניות תושבי מבשרת ציון בכל נושא או עניין הקשור למתן השרות על ידי הגיחון.
5. תוצב במבשרת ציון באופן קבוע יחידה טכנית לטיפול בבעיות שייווצרו במערכת המים והביוב .
6. שמירה על רמת תעריפי המים כפי שהם ערב ההצטרפות לתאגיד המים.
7. שיפור התשתיות במהלך 5 השנים הקרובות בסך של 4 מיליון שקל בכל שנה, כמפורט בהסכם.
8. שירות התאגיד יכלול גם שירות בתשתיות המים מחוץ לבניינים ומגרשים פרטיים כמפורט בהסכם.
9. נציגות למבשרת בדירקטוריון התאגיד ביחס של 1 ל-9, כולל הסכמה לוועדה פריטטית בנושאים הקשורים למבשרת ציון.
10. פריסת הריבית על הלוואת בעלים לשלוש שנים.
11. מינוי מפקחים מטעמם המועצה על ביצוע הוראות ההסכם.
12. השאלת עובדי מועצה לתאגיד הגיחון.

1. המועצה של מבשרת ציון ערכה את טיוטת ההסכם להתקשרות עם הגיחון והטמיעה בסעיפיו את התנאים המוקדמים והמתלים להתקשרות עם הגיחון לקבלת השירותים במסגרת חוק לתאגידי מים חתמה על ההסכם והעבירה כאמור את ההסכם לגיחון לחתימת התאגיד ולהעברת ההסכם לאישור המשיב מס' 1, אשר אמור לאשר על פי הוראות החוק.
2. לאחרונה התברר לעותרים כי בניגוד להחלטות המועצה ובניגוד לתנאים שנקבעו על ידי מליאת המועצה כאמור לעיל הנפיק המשיב 1 למשיבה 2 רישיון לפעילות חיונית על פי חוק התאגידים והעביר לרשות הגיחון את כל תשתיות המים והביוב של המועצה המקומית מבשרת מבלי לאשר את ההסכם ומבלי שהמשיב 2  אישר את התחייבויותיו למועצה המקומית מבשרת ציון מעשה זה הינו בניגוד גמור להוראות החוק מעבר לכך שמעשה זה פוגע בזכויות בסיסיות של תושבי מבשרת ציון אשר זכאים להסדרת יחסיהם עם תאגיד המים בהסכם לפני קבלת רישיון להפעלת השירותים החיוניים .
3. סעיף 5 לחוק, המדבר על נוהלי מתן אישור הממונה, מורה כך:

"...שלחברה שתוקם תינתן סמכות להפעיל את מערכות המים והביוב  שטחים מסוימים שבתחום רשות מקומית נוספת או רשויות מקומיות נוספות, הכל בהסכמתן של כל הרשויות המקומיות האמורות."

מתן אישור משיב 1 למשיב 2 תוך התעלמות מסעיפי ההסכם שהגישה הרשות המקומית לאישור משיב 1, מצביע חד משמעית על חוסר הסכמת הרשות המקומית כפי שנדרש מסעיף 5 לחוק

1. זאת ועוד קובע סעיף 6א (ב) המפנה לסעיף 6(ב-ז) שהפעלת החברה מותנית באישור הממונה את התקנון וההסכם של הרשות המקומית כמו שהוא או עם שינויים שיורה לרשות המקומיים לבצע בהסכם. וזהו לשון סעיף 6(ד): "...ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים,... וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך 60 ימים מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה."
2. לאור זאת שהממונה לא רק שלא הגיש את הערותיו לשינויים בהסכם לפי סעיף 6(ב), אלא התעלם ממנו לחלוטין ובצורה בוטה, ואישר למשיב 2 לפעול בשטח הרשות המקומית של מבשרת ציון בניגוד להוראות החוק האמורות.
3. מעשיו של המשיב 1, מעבר להיותו בניגוד לחוק, מהווה פגיעה חמורה בזכות המועצה המקומית לקבוע תנאים בהם יש להגן על תושביה  ועל זכויותיהם הקנייניות והמנהליות ובתנאים שיש בהם כדי לשמור על מצב קיים ולמנוע פגיעה בזכות בסיסית של תושבי מבשרת ציון לקבל שרות הוגן מבלי ששירות זה יפגע בשל ההעברה למשיב 2.

2. עילת הסבירות

1. על פי מושכלות ראשונים של משפט מינהלי, חובה היה על המשיב מס' 1 לשקול את התנאים שנדרשו על ידי חברי המועצה במבשרת ציון כתנאי למתן הרישיון ולנמק בתשובתו, תוך התייחסות לכל השיקולים הרלוונטיים, מדוע הוא אינו מתנה את הרישיון בדרישות החוקיות הנדרשות על ידי חברי המועצה כתנאי להצטרפות לגיחון או לחלופין לאפשר למועצה המקומית להקים תאגיד מים עצמאי, במקרה שלא יאשר את ההסכם.
2. עילת הסבירות מבוססות על שתי שאלות עיקריות, האחת האם נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים? והשנייה האם ניתן משקל ראוי לכל אחד מן השיקולים?
3. אופן תפקודו של המשיב 1, בכך שנתן אישור למשיב 2 תוך התעלמות מההסכם המוצע ע"י המועצה המקומית, אינו משקף את השיקולים בהעדפתו לכפות על המועצה המקומית מתן שירות  על ידי  משיב 2  והעברת כל הזכויות הקנייניות על תשתיות המים והביוב תוך חוסר התייחסות להסכם וביטול התחייבויות המשיב 2 שעל פי ההסכם דבר הנוגד את הוראות החוק וההסכם.
4. בימים אלו, בהם הרשויות המקומיות זועקות מרה כנגד הוראות החוק המעביר את הפעילות החיונית על פי החוק לתאגידי המים, הוכח שגם קיום הוראות החוק הוא פוגעני בזכויות הרשויות והתושבים. נדמה שלא שיקולים עניינים הנחו את משיב 1 להתעלם מהסכם אשר עונה על כל מטרות החוק ועל רצון המועצה המקומית גם יחד.
5. לדעת העותרים השיקולים המרכזיים לצורך מתן רישיון הפעלת המשיבה 2 צריכים להיות:
6. מטרות החוק כפי שמפורטות בו.
7. רצון משותף ומוסכם של הרשות המקומית, המייצגת את רצון התושבים .  ההסכם אשר נחתם ע"י המועצה המקומית ונשלח אל המשיב 1, כולל את הרע במיעוטו ליישום שיקולים אלו. ואשר על כן על משיבים 1 ו2 לפעול על פיו.
8. על המשיב 1 והמשיבה 2 לאשר את ההתחייבויות המפורטות בהסכם המצורף כנספח א' לעתירה.
9. המשיב 1 במעשיו, לא שקל את השיקולים הנדרשים והנובעים מהוראות החוק  ולא בדק את האיזון הנדרש לבצע בין השיקולים הרלוונטיים והחלטתו לא נעשתה על פי הפסיקה[1] הקובעת שיש לבצע איזון בין כלל השיקולים הרלוונטיים.

3. עילת המדתיות

1. עקרון המדתיות קובע כי החלטה של רשות מנהלית היא כדין רק אם האמצעי השלטוני אשר ננקט לשם הגשמתה של התכלית השלטונית הוא במידה הראויה. העיקרון של מדתיות מתרכז אפוא ביחס בין המטרה שמבקשים להגשים לבין האמצעים הננקטים להגשמתה. העותרים יטענו כי החלטת המשיב מס' 1 להעניק רישיון למשיב 2 תוך זלזול והתעלמות מוחלטת מהתנאים הנדרשים על ידי העותרים והמועצה המקומית מבשרת ציון הינה פגיעה ברגל גסה בעקרון המדתיות ומוטלת חובה על המשיב מס' 1 לנמק את החלטתו או לאשר את דרישות המועצה המקומית מבשרת ציון.
2. 31.   הפסיקה[2] קובעת כי ישנם שלושה מבחני משנה לעיקרון המדתיות, הראשון שבהם קובע כי נדרש קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי. האמצעי אשר הרשות המנהלית נוקטת צריך להוביל להשגת המטרה שאותה צפה המחוקק. האמצעי שנקט המשיב 1  צריך להוביל באופן רציונאלי להגשמתה של מטרת החוק, החלטתו המתעלמת מדרישות המועצה, אשר ממקסמות את מטרות החוק, היא החלטה לא רציונאלית ובכל מקרה לא נבדקו חלופות אחרות. זהו מבחן האמצעי המתאים או האמצעי הרציונאלי.
3. 32.    מבחן המשנה השני קובע כי האמצעי אשר הרשות המנהלית נוקטת צריך לפגוע בפרט במידה הקטנה ביותר. מבין מגוון האמצעים שניתן לנקוט להגשמת המטרה יש לנקוט אותו אמצעי שפגיעתו פחותה החלטתו של המשיב 1 גרמה לפגיעה חמורה וגסה בזכויות של הפרט תוך התעלמות מוחלטת מתנאים שבהם יש כדי להקל ולו במעט במצוקה שנוצרה עקב החלטות הממשלה והחלטתו של המשיב 1 ליתן רישיון למשיב 2 מבלי לבחון אפילו את הפגיעה בתושבי מבשרת ציון, העולה מאי אישור ההסכם.
4. 33.   . מבחן המשנה השלישי קובע כי הנזק שנגרם לפרט מהאמצעי שהרשות המנהלית נוקטת להגשמת מטרותיה צריך להיות ביחס ראוי לתועלת שאמצעי זה יביא, על פניו נראה כי שלילת האפשרות לצמצם את הנזק הנגרם לפרט כתוצאה מצירוף המועצה המקומית לגיחון בצורה גורפת ובוטה כפי שהדבר נעשה על ידי המשיב 1 , לא בחנה שאלה זו וממילא לא שקל המשיב 1 שיקול זה וכתוצאה מהחלטתו נגרם נזק עצום לפרט בקרב תושבי מבשרת ציון.
5. 34.   רק אם שלושת מבחני משנה אלה מתקיימים ניתן לומר כי האמצעי שננקט על-ידי הרשות השלטונית בהגשמת מטרתו הוא מידתי. לא די בקיומו של אחד או שניים ממבחני משנה אלה. נדרש קיום בו-זמני של שלושתם במקרה שלפנינו החלטת המשיב 1 כפי שהתקבל לא עונה על אף אחד ממבחני המשנה, התוצאה החד משמעית היא שהחלטת המשיב מס' 1 אינה מדתית ודינה להתבטל לאלתר.

4. חובת ההגינות

1. כבוד השופטת פרוקצ'ה קובעת בפס"ד הוד אביב[3]: "על רשות ציבורית המהווה צד לחוזה מוטלת חובת הגינות ותום לב כפולה. עליה לפעולה לא רק על פי אמות מידה של תום לב הנשאבות מדין החוזים, והמחייבות כל מתקשר בחוזה, אלא מתוך הגינות וסבירות הנגזרים מתפקידה כנאמן הציבור"
2. על פי סעיף 12 לחוק החוזים[4] חובת ההגינות בחוזים חלה גם על שלב המשא ומתן, ההתעלמות מההסכם אותו גיבשה המועצה המקומית לאחר השקעת שעות רבות ומשאבי ציבור בהכנתו, כולל מספר ישיבות עם המשיב 1, מעידה על חוסר הגינות במשא ומתן זה, כל שכן כשניתן אישור פעולה למשיב 2 בניגוד לתנאי הסכם זה וללא הנמקה.

5. חובת ההנמקה

1. הנמקת החלטות על גורם מנהלי כדוגמת משיב 1 הכרחיות מסיבות אלו ואחרות ובאות לידי ביטוי בחקיקה ובשורה של פסקי דין:
2. לצורך מתן אפשרות להשגה על החלטת הרשות או לחילופין לתקיפתה בערכאות האפשריות. השופט לנדוי הגדיר זאת בלשונו "באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה להיאחז: עם ספינקס אי אפשר להתווכח"[5]
3. הנמקת החלטות תורמת לאיכות ההחלטה המנהלית ומשפרת את דרכי פעולת הרשות, ומונעת ממנה לקבל החלטות שרירותיות.
4. הנמקת החלטות היא יסוד מרכזי בתפיסה של שמירת אמון הציבור במינהל הציבורי.
5. החוק לתיקון סדרי מינהל[6] בסעיף 2 קובע שבמידה ונתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם. הסכם עליו חתמה הרשות המקומית והעבירה אותו לאישור המשיב 1, מהווה בקשה מצד הרשות אל המשיב 1 להפעלת המשיב 2 לפי הבקשה.
6. סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי מינהל מנחה את המשיב 1 לנמק את סירובו לבקשת המועצה להסדר האמור בהסכם עם המשיב 2.
7. היועץ המשפטי לממשלה כותב בהנחיתו[7] כך: "החובה לנמק נוצרה כדי שהאזרח יוכל לשקוד על זכויותיו ולהשיג על סירוב מצד הרשות בדרכים הפנויות בפניו... חובת ההנמקה היא תריס בפני השרירות... חובת ההנמקה גם מחייבת את המינהל הציבורי להקדיש חשיבה נאותה להחלטות... יודגש, כי גם אילולא קיומו של חוק ההנמקות היו חובת הגינות ותקינות המינהל מחייבות הנמקתן של החלטות, בחינת פשיטא."
8. כל זאת ועוד מצביע על כך שמשיב 1 פעל בניגוד לחוק ולמינהל התקין המחייבים את רשויות המדינה. אישור פעילות המשיב 2, תוך התעלמות טוטאלית מהסכם שהועבר אל המשיב 1, וללא מתן כל נימוק בהחלטתו אינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק והפסיקה ועל כן יש לבטל את האישור למשיב 2.

הבקשה לצו ביניים

ההחלטה של המשיב 1 נשוא העתירה הוא מכלול רחב של התנהלות המשיב 2 באחריות על מערכת המים והביוב של מבשרת ציון , וכל הפעילויות במסגרת הרישיון הינם מכלול אחד של מספר רב של פעילויות .

כתוצאה מכך חל פיצול בלתי רצוי בהליכים המשפטיים באשר לחלק מהפעילויות שעל המשיב 2 לעשות ואם תתקבל עתירת העותרים לא ניתן יהיה לפצל את הפעילות הרחבה והענפה של המשיב 2 במסגרת הרישיון שניתן לו על ידי המשיב מס' 1 כך שמן הראוי ליתן צו ביניים למנוע את פעילות המשיב 2 במבשרת ציון ולהמשיך להמשיכה על ידי המועצה המקומית כפי שהיה עד כה.

לאור האמור לעיל יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו ביניים ולפיו כל העבודות והפעילות של המשיב מס' 2 בתחום מבשרת ציון ייפסקו ולא תחודשנה אלא לאחר החלטה  סופית של בית משפט נכבד זה.

סוף דבר

1. העברת האחריות והפעילות של ניהול וטיפול במערכות המים והביוב של הישוב מבשרת ציון אינו דבר של מה בכך והפגיעה הצפויה כתוצאה מהחלטה של המשיב 1 המתעלמת מההסכם שהתקבל במועצת מבשרת ציון, כתנאי להתקשרות עם המשיבה 2, עלולה לגרום לפגיעה חמורה בהיקפים גדולים לתושבי מבשרת ציון, ונוגדת את הוראות החוק.

1. הימנעות המשיב מס' 1 לקבל ולאשר את ההסכם שנקבע על ידי מועצת מבשרת ציון, מקימה חזקה כי עניינם לא נשקל כראוי וכי לא נעשו הצעדים החיוניים  על ידי המשיב מס' 1 על מנת להפיק את מטרתו באמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה. והעובדה שמשיב 1 לא נימק את החלטתו אף מחזקת טענה זו, והחלטה זו נעשתה באופן לא סביר ולא מידתי כמצופה מרשות ציבורית.

1. התעקשות המשיב מס' 1 ליתן רישיון למשיב 2 תוך התעלמות מוחלטת מאישור ההסכם המצורף כנספח א' ומטובת תושבי מבשרת ציון נובעת משיקולים זרים ונוגדת את החוק ואת כללי המינהל התקין.

1. מתן רישיון לפעילות חיונית ע"י משיב 1 אל משיבה 2 לפעול בתחומי מבשרת ציון, לא גובתה בנימוק כלשהוא, ומשיב 1 לא עמד בחובת ההנמקה המוטלת עליו על פי חוק ועל פי כללי המינהל התקין ולא עמד בחובת ההגינות הנדרשת מרשות ציבורית.

1. בנסיבות העניין עובר הנטל אל המשיבים להוכיח כי ישנה חיוניות בקיום החלטת המשיב 1 בניגוד לחוק, בניגוד לכללי המינהל התקין ובהתעלמות מוחלטת מהצרכים של תושבי מבשרת ציון ומן התנאים שנדרשו על ידי העותרים והמועצה המקומית מבשרת ציון על מנת לכלול את מבשרת ציון בתחום השירותים הניתנים על ידי המשיב מס' 2 וכן כי החלטת המשיב מס' 1 היא עדיין ההחלטה המיטבית המכילה את מרב האיזונים הנדרשים לעניין.

1. לחלופין,החלטת המשיב מס' 1  אינה מדתית בעליל והמשיב מס' 1  לא שקל בלב פתוח ובנפש חפצה את דרישות העותרים ואת החלטת המועצה המקומית מבשרת ציון מיום 14.9.10.

1. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי וצו ביניים כמבוקש ברישא לעתירה זו.

______________

דניאל עזריאל,עו"ד

בא כוח העותרים

תגובות

הוסף תגובה

החשבונות מגיעים - ומה על התושבים הנבוכים לעשות בינ אלמוני 2011-02-01 11:44:18 ומה על התושבים הנבוכים לעשות בינתיים? השב לתגובה

הוסף תגובה
שם:
דואל:
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2