|
היום, יום כיפור היה לי הרבה זמן לחשוב. התחלתי בהליכה של למעלה משעה. הלכתי בשביל היורד מביתי ליער, משם לרחוב השלום לרחוב האלה, דרך החורשה מאחורי בית ספר השלום ומשם לשכונת נוף הרים. בחרתי מסלול שיהיה ללא רוכבי  האופניים ומטיילי יום כיפור. רציתי את הלבד בלי המהומה של יום הכיפור.. כשהולכים ברגל עוברות אין סוף מחשבות מבחינתי זה מעין סיעור מוחות. הכל עובר בראש, משפחה, ילדים נכדים, עבודה, זיכרונות ומבשרת ציון.
אחת המחשבות שעברה בראשי הייתה בנושא החלטת הועדה המחוזית להקטנת שטחי המסחר בתוכנית לבניית מרכז ספורט במבשרת ציון. הראש ממשיך לחפור ולפתע עברה מחשבה בראשי. זה יותר מסמלי שההחלטה נתנה בפתחה של שנה חדשה ולפני יום הכיפורים, כי אם יש אדם אחד במבשרת ציון שיש לבקש ממנו סליחה ומחילה, בהקשר הזה, הוא דני עזריאל.
היה זה דני עזריאל שנבחר לראש מועצה בתקופה קשה ביותר, לאחר שלטון כושל ובעייתי של אלי מויאל ולמרות הבעיות הקשות הוא הצעיד את מבשרת ציון רק קדימה. ראש מועצה לא יכול לעשות "הוקוס פוקס" ותוך יום לסגור פערים והזנחה של שנים. לכל הפעילות יש תהליך שרק אחרי כמה שנים נראים הפירות.
דני עזריאל קיבל מועצה, לא רק גירעונית, אלא עם תרבות ארגונית לקויה ביותר. ועד עובדים שקיבל אותו, בתחילה, בחשדנות רבה ולאחר זמן עד שניאות לשיתוף פעולה מלא. ישוב שהתנהל כמו כפר קטן במדינת עולם שלישי.
בכדי לגדיל את הכנסות המועצה תוך התחשבות במרחב הציבורי של הישוב יזם דני את הקמת קאנטרי במרכז הישוב תוך בניית כמה חנויות סביב בריכת השחיה שיגדילו את הכנסות מהפרויקט ובניית 25 יחידות דיור לאורך שדרות הראל. הרעיון היה ליצור מודל שמצד אחד יהיו יזמים שיהיה כדאי להם להקים את המיזם ומצד שני ליצור פרויקט שלא יהרוס את איכות החיים של התושבים שגרים בסביבה. כך יוכלו תושבי הישוב ליהנות ממרכז ספורט איכותי שכל כך חסר בישוב.
כשהציג דני את תוכניות התחוללה מהומת אלוהים. תקפו את דני מכל הכיוונים, האשימו אותו בהרס חיי התושבים שגרים באזור. הדלגיטמיציה שעשו לדני באותה תקופה הייתה על גבול ההיסטריה. תושבי רכס חלילים החלו במקביל במלחמת עולם נגד הקמת בית הכנסת בשכונה, על קרקע, שהייתה מאושרת לכך וידועה לכולם.
דני נתפס, באותה תקופה על ידי התושבים החדשים ברכס חלילים, כמחריב מבשרת ציון. תקפו אותו אישית כך שבבחירות שלאחר מכן נבחר "מושיע חדש" בשם כרמי גילון שכמו שעלה כמטאור כך גם כבה בלי שהשאיר חותם כל שהוא בישוב יותר מכך היה זה כשלון אחד גדול.
הועדה המחוזית אישרה לפני ראש השנה ויום הכיפורים בדיוק את אותה תוכנית שהביא דני עזריאל. אותם 25 יחידות דיור, מרכז ספורט עם כמה חנויות. עברו כבר לא מעט שנים מאז ולנו תושבי מבשרת ציון יכלה להיות כבר מזמן בריכת שחיה במרכז הישוב.
דני ממשיך לכהן כחבר מועצה ובישיבת המועצה האחרונה שוב לפני החג נלחם עם יתר חברי המועצה להציל את מבשרת מלחתום חוזה בלתי ראוי, שנתמך על ידי ראש המועצה, עם חברת הגיחון. את עבודת השטח עם הסעיפים החשובים שיש להכניס לחוזה ערך וטרח שוב דני.
ביום הכיפורים בשנה זו תושבי מבשרת צריכים לבקש סליחה מאיש אחד, מדני עזריאל.
|
