חוק תאגידי מים וביוב ברשויות המקומיות חוקק בשנת 2001 ומחייב את כל הרשויות להתאגד בתאגיד מים וביוב.
במשך שנים ההכנסות ממים וביוב הותירו לרשויות המקומיות עודפי מזומנים גדולים שהיוו "קופה צדדית" לשימושים אחרים של הרשויות שאינם השקעות בתשתיות המים ומערכות הביוב, כך עם השנים נוצרה הזנחה בתשתית הטמונה בקרקע, ובאופן לא מפתיע לחלוטין התמוטטו תשתיות המים והביוב וגררו את הרשויות להוצאות כבדות שלא יכלו לעמוד בהן. ראשי הרשויות, כך מסתבר, העדיפו להראות דברים יפים מעל הקרקע ולא הקדישו חשיבה לעתיד התשתיות שמתחת ההתנהלות של הרשויות, שתוארה לעיל, מסבירה מדוע תאגידי מים וביוב הם דבר חיוני.
אגף התקציבים שבמשרד האוצר, לאחר משבר התשתיות החמור ברשויות המקומיות, דרש באופן אולטימטיבי לחוקק חוק שיפריד באופן מוחלט את תחומי המים והביוב מהפעילות השוטפת של הרשויות, ולא יאפשר לרשויות העברת הכנסות מתחום זה לתחומים מוניציפאליים אחרים.
החוק הזה שנבנה במבט לטווח ארוך, דואג לכך שבעתיד התשתיות המשמעותיות בחיי היום יום של התושבים במדינה, תהיינה ברמה גבוהה וללא תקלות חוזרות ונשנות .
תאגיד יוקם רק בישובים של 100 אלף תושבים ויותר.
המדינה כדי לעודד את הרשויות להצטרף לתאגידי מים וביוב נתנה תמריץ של 450 ₪ לתושב לשיפור תשתיות היושב. בשנה האחרונה משרד הפנים קיצץ את הסכום ל -250 ₪ לתושב. התאריך האחרון להצטרפות הרשויות לתאגיד הוא ה-28.2.09.
עד היום מבשרת ציון לא הצטרפה לתאגיד. בישיבת המועצה האחרונה הובא לידיעת חברי המועצה כי מבשרת ציון חייבת להצטרף לתאגיד עד לתאריך הנ"ל אחרת לא נקבל אגורה שחוקה לשיפור תשתיות המים.
האבסורד שהישוב חייב, בחוק להצטרף לתאגיד.
כל השאלות על עצם העניין, על ההיגיון בהפרטה של שרותי המים והביוב, האם ההפרטה היא לא סידור עבודה לאותם חברים של הפוליטיקאים שקיבלו את הג'ובים של מנכ"לים עם משכורות ענק על גורל העובדים שהם כיום עובדי מועצה אין כבר מה לדבר. הפור נפל, נערי האוצר עם שר אוצר קפיטליסט (גם כנראה גנב...הירשנזון) החליטו כי במדינת ישראל שרותי המים והביוב יופרטו.
בישיבת המועצה התפתח דיון בין החברים על ההצטרפות לתאגיד. כל המילים היו מיותרות כי למעשה אין ברירה. השאלה הנשאלת מדוע הנושא עולה על שולחן המועצה רק שלושה ימים לפני היום הקובע? זה לא משאיר זמן לברורים כמו האם נכון להצטרף לגיחון בירושלים או אולי למודיעין או אולי להקים איגוד עם בית שמש שגם לה אי ןכרגע תאגיד.
ב6 לפברואר 2009 התפרסמה כתבה שבה נכתב: "דוח חשאי של חברת הגיחון שהגיע לידי "כל הזמן" חושף תמונה עגומה ביחס למצבה הכלכלי של חברת המים הירושלמית: על פי הדוח, חברת הגיחון סיימה את שנת 2008 עם הפסד תפעולי של כ-68 מיליון שקלים. כמו כן, הדוח מתריע מפני הפגיעה בציבור הצרכנים ומירידה צפויה באיכות המים ובאיכות השירותים המוענקים לתושבים. זאת, בעקבות חובה הגדול של החברה.
הדוח נכתב על ידי שמוליק סילבין ורואת החשבון ציפורה דהן, והוזמן על ידי "תאגידי המים לישראל", חברה המאגדת את כל תאגידי המים בארץ. כאמור, מהדוח מצטיירת תמונה חריפה למדיי של משק המים הירושלמי בכלל ושל חברת הגיחון בפרט.
הגירעון החל להצטבר כבר לפני כמה שנים, כאשר חברת מקורות העלתה את מחירי המים לתאגידי המים. בשנת 2004 עמד ההפסד התפעולי של הגיחון על 28 מיליון שקלים בלבד. ב-2005 קפץ הגירעון לכדי 60 מיליון שקלים. בשנה העוקבת דווקא קטן הגירעון, אך בשנת 2008 הוא הגיע כאמור לשיא שלילי שחברת הגיחון טרם ראתה כמותו.
בשל המצב הכלכלי הקשה מצוין בדוח במפורש כי ירידה משמעותית ביכולת החברה "לקיים את חובותיה על פי החוק, בכללם - החובה לספק לתושבים שירותי מים וביוב ברציפות, ביעילות, בכמות ובאיכות הנדרשות, וכן לפגיעה ממשית ומשמעותית בתפעול, ניהול ותחזוק מערכות ותשתיות המים והביוב במצב תקין".
כותבי הדוח מפנים אצבע מאשימה כלפי מדיניותה של רשות המים, בשל ההעלאה הלא סימטרית, לטענתם, בתעריפי המים. עוד נטען כי בשל מדיניות זו תיגרם "פגיעה ישירה וקשה" ברווחת הצרכנים והציבור בכללותו.
הגיחון מספקת מים ושירותי ביוב לכלל תושבי העיר, והיא בעלת המונופול העירוני לכך. בשנת 2003 התנתקה החברה מהעירייה והחלה לפעול כתאגיד עצמאי. החברה אמונה על כל משק המים בעיר.
מהגיחון נמסר בתגובה כי "החברה נהנית מתזרים מזומנים חיובי של עשרות מיליוני שקלים. תקציב הפיתוח של התאגיד לשנת 2009 גדול מזה של השנה שעברה ויעמוד על כ-135 מיליון שלקים. רמת השירותים, התחזוקה והפיתוח מתרחבת ומתפתחת".
עד כאן הציטוט צהכתבה באתר האינטרנט "כל הזמן"
מבשרת ציון ובהווה נאלצת, בגלל חוסר תכנון אסטרטגי, בגלל נוהלי עבודה לא תקינים לקבל החלטות של "אין ברירה" ולהצטרף לתאגיד הגיחון.
ואנו התושבים כנראה שנשלם יותר , השרות יהיה גרוע ולא בטוח שהתאגיד ישקיע את כל הכספים כפי שהובטחו בחוזה.
