|
בית ספר'אריאל' בית ספר ממלכתי דתי שלמבשרת. נסגר בהוראת משרד החינוך בגלל מיעוט תלמידים.
כ-50 תלמידים שההורים שלהם החליטו לא לשלוח אותם ללמוד בבתי ספר דתיים בעיר לחצו על ראש המועצה, ולמרות ההוראה של משרד החינוך נפתח בית הספר בתחילת השנה על ידי עמותה חרדית בשם 'מדעים והיהדות' העמותה עזבה לאחר כחודשיים. ההורים הצליחו להביא לבית הספר עמותה חרדית אחרת בשם 'שובו'.לאחרונה נטשו את בית הספר עוד כעשרה תלמידים, חלק עברו ללמוד בבתי ספר
בית ספר'אריאל' בית ספר ממלכתי דתי של מבשרת. נסגר בהוראת משרד החינוך בגלל מיעוט תלמידים.
כ-50 תלמידים שההורים שלהם החליטו לא לשלוח אותם ללמוד בבתי ספר דתיים בעיר לחצו על ראש המועצה, ולמרות ההוראה של משרד החינוך 
נפתח בית הספר בתחילת השנה על ידי עמותה חרדית בשם 'מדעים והיהדות' העמותה עזבה לאחר כחודשיים. ההורים הצליחו להביא לבית הספר עמותה חרדית אחרת בשם 'שובו'.לאחרונה נטשו את בית הספר עוד כעשרה תלמידים, חלק עברו ללמוד בבתי ספר היסודיים ביישוב.
אחת הטענות הבולטות של ההורים שהמועצה ומשרד החינוך הזניחו במשך שנים את החינוך הממלכתי דתי ביישוב.הם טוענים שכתושבי היישוב מגיע להם שילדיהם ילמדו ביישוב ולא ייסעו לירושלים.
מחלקת החינוך נידבה כמה אמיתות על ההיסטוריה של החינוך הממלכתי דתי במבשרת, מהם נשאלת השאלה על מי לבסוף מוטלת האחריות היכן ילמדו התלמידים המעוניינים בחינוך ממלכתי דתי:
במבשרת ציון היו שני בתי ספר ממלכתיים דתיים משני עברי הגשר, האחד "אריאל" (במעוז ציון) והשני "מורשת" (במבשרת ירושלים).
לדאבון הלב שניהם היו ואינם עוד, למרות שהאוכלוסייה הדתית ביישוב מהווה כ-20% מכלל התושבים, וזקוקה לבית ספר שיספק מענה הולם לחינוך הדתי.
להלן תאור התהליכים שהובילו בשלוש עשרה השנים האחרונות לסגירת שני בתי הספר : "אריאל" במעוז ציון ו"מורשת" במבשרת ירושלים.
בין השנים 1996-1999 ניהל את "מורשת" יהודה מימרן, בוגר בי"ס למנהיגות חינוכית, מנהל מוכשר, שהצליח להגדיל את מספר התלמידים עד לסביבות 250. מימרן הוביל את צוות המורים וניסה להתמודד עם מורכבות התלמידים.
בית הספר היה תורני ולמדו בו בנים מכל היישוב (כולל תלמידים ממשפחות הישיבה). לאחר חילוקי דעות ואי שיתוף פעולה מצד משרד החינוך החליט מימרן לעזוב.
בין השנים 1999-2002 לא השכיל משרד החינוך והאגף לחינוך דתי לקחת אחריות ולמצוא מנהל שיוכל להתמודד עם הקשיים, ויהיה אטרקטיבי לאוכלוסיה התורנית המבוססת.
בשנים אלו התחלפו ב"מורשת" שלושה מנהלים, היציבות התערערה, והחלה עזיבת משפחות מבוססות לירושלים. בשנת 2002 הושלם התהליך ובית ספר "מורשת" נסגר.
חלק קטן מהתלמידים עבר לבית ספר "אריאל", ושאר התלמידים נסעו ללמוד בירושלים.
בשנים אלו היה בית ספר "אריאל" על סף סגירה. למדו בו כ-170 תלמידים, הוא התאפיין בהומוגניות ללא אינטגרציה, ולתלמידיו היו הישגים נמוכים.
היו ניסיונות לקדמו אך בית הספר לא התרומם. לא היה מענה לתלמידים חלשים ולתלמידי חינוך מיוחד.
בשנים 2003-2008 השקיע מדור הרווחה החינוכית המקומי משאבים רבים בבית הספר, שכללו בין השאר, שעות תקן מאגף שח"ר במחוז בגלל מיעוט תלמידים (לפנים משורת הדין), תוכניות מיוחדות לכיתות הנמוכות, שעות תגבור לתלמידים חלשים.
בשנים 2004-5 הוכנה תוכנית אב לחינוך במועצה. מתי דגן, שהיה בעבר מנהל האגף לחינוך דתי והיום תושב מבשרת, התבקש להיות יו"ר הוועדה לחינוך הדתי.
במשך חודשים התנהלו דיונים מה יהיה צביונו של בית הספר, מי תהיה אוכלוסיית היעד שלו, הפרדה בין בנים ובנות וייחודיות לבית הספר.
על דעת כולם היה ברור שבית ספר ממלכתי-דתי (ממ"ד) במבשרת ציון צריך לתת מענה לכלל האוכלוסייה הדתית, ועליו להיות ברמה גבוהה מבחינה דתית ולימודית, על מנת שכולם ירצו ללמוד בו. העקרונות שהתקבלו בתוכנית האב היו :
- ביה"ס תורני.
- הפרדה בין בנים ובנות.
- תיגבור לימודי קודש.
- בחירת ייחודיות לביה"ס על פי החלטת ההורים.
בשנת 2006 התקבלו תוצאות עגומות (נכשל) במבחני המיצ"ב בחשבון, אנגלית והבנת הנקרא, למרות ההשקעה הכספית הגדולה של המועצה ומשרד החינוך בבית הספר, שהייתה ללא יחס לגודלו, וגבוהה לאין שיעור מהמתחייב לפי הקריטריונים.
אנשי המקצוע במחלקה לחינוך התריעו בפני כל הגורמים במשרד החינוך ובמועצה על המצב הקשה בבית הספר, נערכו מפגשים עם ההורים כדי לנסות להביא שינוי, אך למרבה הצער לא חל כל שינוי במצב בית הספר.
אנשי המקצוע במחלקת החינוך במועצה ניהלו דו שיח מתמיד עם ההורים במטרה לשכנעם שיש קושי בתפקוד בית הספר, אך ההורים התעקשו להשאיר את המצב כפי שהוא.
ההורים נלקחו לסיור בבתי ספר ממ"ד במעלה אדומים ובבית שמש כדי להראות להם שאפשר גם אחרת, וכי ניתן להגיע להישגים גבוהים בתחום הלימודי והחינוכי. ההורים לא רצו לשמעו ולא אפשרו לערוך שינויים.
בשנת 2007 התמנה מנהל חדש (עקיבא דורון) ל"אריאל". לכיתה א' נרשמו חמישה תלמידים. הרווחה החינוכית התגייסה להכניס את פרויקט אומ"ץ לבית הספר, למרות שפרויקט זה מתוקצב רק לחטיבת הביניים.
בפרויקט יש מנחה למורים וסייעת בכל כיתה. בנוסף קיבל ביה"ס מתקציב הרווחה החינוכית חונכת למנהל ומדריכה למורים. מטרת הפרויקט לאתר את קשייו של כל תלמיד במקצועות חשבון, אנגלית והבנת הנקרא. המחנכים אמורים היו לתכנן לכל תלמיד תוכנית אישית בשילוב מבדקים ומעקב שוטף. בנוסף קיבל ביה"ס שעות תיגבור לתלמידים חלשים.
לאחר דיונים במשרד החינוך במשך שנת 2008 על גורל בית הספר, הוחלט שצריכים להיות כ-80 תלמידים לפחות כדי לפתוח את בית הספר, ולכיתה א' - 20 תלמידים.
החלטה שנייה - אם בית הספר ייסגר, יוקפא סמל המוסד ויפתח בית ספר צומח מכיתה א' בשנת תש"ע. היות שלא גויסו תלמידים בכמות הדרושה, החליט משרד החינוך לסגור את בית הספר.
בתחילת שנת הלימודים (1.9.08) נפתח בית הספר בשם חדש ("מדע ויהדות") באמצעות עמותה ללא סמל מוסד ורישיון.
העמותה לא הצליחה להוביל את בית הספר, ולכן פנו לעמותה חדשה בשם "שובו".
עמותת "שובו" מפעילה כיום את בית הספר, אך אין לו סמל מוסד ויש צו סגירה שהוציא משרד החינוך.
המחלקה לחינוך במועצה המקומית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והממונה על תיק החינוך ד"ר חיים איילון, החליטו שבשנת תש"ע יוקם בית ספר ממ"ד צומח.
|
