|
קללת הכיבוש הורידה אותנו מהמסלול. היינו יכולים כבר להיות במקום אחר. אומר הסופר דוד גרוסמן במפגש עם תלמידי תיכון והוריהם
עמדותיהם של סרן במיל ניר רובין, אלוף מיל דני רוטשילד ודוד גרוסמן הסופר ,הוצגו בפני קהל תלמידים הורים והצוות החינוכי שמלאו את האודיטוריום ולקח חלק פעיל בזמן שהוקצה לשאלות ותגובות .אמא מודאגת ביקשה לברר את הבלבול, בשאלה לאן היא שולחת את בנה על איזה צבא כאן מדברים? בוגרי יב' ביקשו לברר את סוגיית האדישות בקרב האוכלוסייה ואחרים שפנו לשלושה בשאלה מדוע הם עצמם אינם מצטרפים להנהגה..
בדברי הפתיחה הציגה רינה אבן טוב מנהלת תיכון הראל דגשים ממסקנות דו"ח וינוגראד המייחסת לנורמות שפשו בחברה הישראלית וללחימה בשטחים שהפכו את השמירה על חיי החיילים וגופם,לערך הגובר על חיי הלחימה האחרים.
בדבריה ביקשה לבדוק עם חברי הפנל את השינויים שחלו בחברה הישראלית וברוח צה"ל? האם החברה מוכנה לתרום פחות?האם תפיסת היחיד שונה מבעבר?האם זו הבעיה של הגדרת המשימה ואולי שאלת המנהיגות?
ארז פרידמן שהנחה את הערב ,לימור גור, שמוליק בינג שהקשה שאלות הנוגעות לסוגיית ההתנחלויות הצטרפו ליוזמתה של רינה, לערב שזימן את הדיון הכן בשאלת קיומנו ובעתיד מדינת ישראל.
סרן מיל ניר רובין מאמין במפקד הצועד קדימה ,זאת למד מאביו, מפקדים בדרגים בכירים יוצאים ומובילים מתוך את הקו הראשון. משם ניתנות הפקודות מתוך דאגה לחיילים. מוקיר את פקודיו הנושאים תפקידים בכירים בחייהם האזרחים וכמפקד מבקש להקשיב להם בזכות יכולות אזרחיות טובות אותן מציין. כקצין זוטר מאמין ביכולת של מפקדים כמוהו להשפיע על מפקדים בכירים. כפי שבעצמו שואב כוחות מפקודיו,מרגיש שלא נעשה די כדי לשנות החלטה של דרגים שמשהו התבלבל להם ברמה המקצועית ובקבלת החלטות נבונות יותר.
המלחמה האחרונה גרמה למהפך שהוציא אותו מהפרטיות כדי להשפיע ולומר אמירתו כלפי מעלה בשאיפה לשינוי המיוחל.
דוד גרוסמן, תוהה אם זה הזמן לנהל דיון פילוסופי...זמן מלחמה איננו מתאים..לדידו ..אילו היינו בעת שלום היינו יכולים להרשות לעצמנו את מציאות עכשווית כל דבר מסובך בה לכן יש לשקול היטב ולמזער את הרע. הוא ,מחדד בהשוואה לספרטה ואתונה ורואה את השילוב שצריך להיות כאן בין אומנות המלחמה לרגישות של המדינה לביטחון אזרחיה מתוך החלטות דמוקרטיות ותרבותיות שקולות ורגישות. זו שאיפת חלקים גדולים של אזרחים בחברה הישראלית..החשים שצריך לפתור את המלחמה!!!
כשלון ההנהגה בהווה ובעבר אינו מאפשר להשתחרר לרשת שאנו כבר שם,בכפר הגלובלי. אנו כבר בדרך אל העתיד ..השרוול נתפס במסמר שליד הדלת. מחזירים אותנו אחורה לשבטי החזבאללה לסוגיית הקרבת החיים.
דוד גרוסמן רואה את תפקידי ההנהגה הצבאית ,הפוליטית, האקדמית בניסוח האופן בו ירגישו את השייכות למקום והסבר מנומק מדוע האזרחים צריכים להקריב חיים.
השאלה האם המדינה נאמנה לאזרחיה ולא ההיפך!!!בקרב האזרחים ישנה התחושה שאנו במסלול הלא נכון מסלול שגוי שבו מבזבזים משאבים כשהמרכיב לשגיאה הוא חוסר התעוזה להגיע לשלום!!!שהיום כבר קצת מאוחר וההתמכרות לשררת הכובש תוקעת אותנו ומשתקת. מזכיר את הרצל שקרא למדינה אלט נויילנד מול החיים שלנו היום שהם על תנאי...קורא לשרטט גבול לשלום יציב לא לחיות על זמן שאול, ליעל את התקציבים למקומות יעילים ובתגובה לתלמיד שהציג את האדישות ציין את הנתק בין האדם הפרטי למצב,כשחשים שכבר אין יכולת להשפיע שנראה שהכל חסר סיכוי לפתרון. מרגיש שאנו מחזיקים את חבילת הקלפים ולא עושים אפס קצהו כדי לשפר את המצב. קללת הכיבוש הורידה אותנו מהמסלול. היינו יכולים כבר להיות במקום אחר .
הנהגה נכונה יכולה לשנות גורלו של עם כשיש אג'נדה ולא רק לכייף .מצב ממושך של הסכסוך חלחל לעולם הערכים..ניסוח סולם ערכים בזמן סכסוך הוא מצב לא טוב.
השלום הוא הרכיב החשוב להחלמה!!! כשהוא יגיע ישראל תתחיל להתניע את עצמה.
דני רוטשילד מסכים ומחדד כי פעולה שתעשה בנחישות והחלטיות תקטין את הסיכונים.
לטענתו עדיין לא הפנמנו את שקרה לנו. בהשוואה בין העשורים מדגיש שבעבר מידע היה חסוי עד למספרי הטל של המפקדים התקשורת לקחה על עצמה במידת האפשר את הדיווח כשהיום המידע מגיע מנקודת הקרב אל בית ההורים אל עיתונאים דרך הודעות בטל הנייד צריך לעצור וללמוד לחיות את השינוי . מביע את עמדתו על מזרח תיכון שלא ילך לגן עדן כשמסביבנו השכנים אינם מסתירים כוונות. מאמין שהצבא במצב משתנה של תקשורת מרושתת איתה ילמד להתמודד ייקח את מירב האחריות על הילדים המתגייסים כששמירה על חיי אדם ימשיך להתנוסס כערך הנעלה. מצדיק את ניר באמירתו שיש לעשות תכנון ומאזן טוב לטווח של שנים, כדי לנצח את המלחמה ואת הטרור.. בעיניו ,מנהיג הוא זה שרואה היכן הוא רוצה לראות את עצמו ומדינתו בציון מדויק של זמן..מנהיג רואה את הכביש את הדרך אל המטרה ולא בשליפה ,אלא באיסוף הנתונים הנכונים ברבדים המקצועיים הנוגעים לרמה מקצועית של לוחמה והיכולת להפעיל את המנגנון תוך כדי תהליך.בתשובה לאם מודאגת שפנתה מציג את התהליך להפקת לקחים שצהל עובר כשבעצמו מלווה מספר יחידות בתהליך זה. תולה אחריות בהנהגה שאינה משמשת מודל לחיקוי לחברה בה רוצים לחיות מבקש לראות בעתיד שוב חברה של מתנדבים לנזקקים לצה"ל ..לשנה של שרות בשנת היג' כפי שחברה הצטיינה בעבר.
נגיעות אישיות בשאלות משמעותיות...
|
