|
סרטו של יקי איילון, סטודיו ורוז', נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינ"ל בפורטוגל שיתקיים ב-19 לאוקטובר באבורה שבפורטוגל.FIKE 2010 - 9th International Short Film Festival
בעקבות בחירת סרטו של איילון לפתיחת הפסטיבל, הוזמן שגריר ישראל בליסבון על ידי הנהלת הפסטיבל לפתיחת הטקס.
יקי איילון, בוגר תואר ראשון בתקשורת חזותית בבצלאל ותואר שני בקולנוע בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. מאחורי יקי איילון עשייה מרובה בקולנוע, בטלוויזיה, מוסיקה ועוד. בין סרטיו סרט תעודה על האמן פאטו בנטון, בימוי סרט התעודה סלמה 48 ששודר יחד עם הסרט סטודיו ורוז' בערוץ 8. בימים אלו איילון מביים יחד עם הבמאי יוסף אבו-מדיעם את סרט התעודה ז'ירה, בתמיכת קרן גשר וקרן שפילברג.
על הסרט:
הסרט "סטודיו ורוז'" הוא חלק מפרויקט תיעודי חברתי שמתקיים בעשר השנים האחרונות בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.
הסרט עוסק בדור הולך ונעלם ועל המהפכה הגדולה שיצרה פער בין דורי כפי שבא לידי ביטוי בשינוי בעולם הצילום. המעבר מהצילום המסורתי לצילום הדיגיטלי על כל רבדיו.
ורוז' אישקניאן, דור שלישי למשפחת צלמים ארמנים, כבר כמעט בן 80. רבים מכירים את הסטודיו שלו, בסמטה קטנה בעיר העתיקה, שהפך מזמן למוסד ירושלמי. אך הדור הולך ופוחת, בניו של ורוז' בחרו שלא להמשיך את המסורת, והוא נאלץ להתמודד עם עולם דיגיטלי המשתנה ללא היכר.
ווארוג' מגיע מוקדם בבוקר לפתוח את החנות שסמוכה לכנסייה ברובע הארמני בעיר העתיקה. בתוך החנות הזמן קפא. מצלמות עתיקות נקיות מאבק, שיד אוהבת מנקה אותן לעיתים מזומנות, ואוסף תמונות של אנשים מפורסמים, זוגות אוהבים ותמונות מחזור של בוגרי בתי ספר המפנים מבטם את עתיד שהסתיים מזמן.
"את ורוז' אני מכיר כבר הרבה שנים", מספר יקי איילון ומסביר: "הגעתי אליו דרך תמונות שהיו בביתה של סבתא שלי, היא מצולמת כילדה, והתמונה מהחתונה של אמא שלה. כשהתארסה סבתא רבה שלי מרי בשנת 1926, לקח אותה בחיר ליבה להצטלם בצלמנייה של הצלם הארמני בחנותו בירושלים. הם מצולמים לבושים כזוג רועים, ושוב בשנת 1933, כשהייתה סבתי בת חמש, עומד בפוזיציה אותו זוג יחד עם שלושת ילדיהם לתמונה משפחתית, לאחר הכנות מוקפדות של המשפחה, שכללו בגדי שבת, הבעות פנים ותנוחות גוו ויד שתאמו את הוראותיו של הצלם גריקור יצחקאין, צלם מפורסם בהיסטוריה של ירושלים. באותה שעה ישב בצלמנייה נכדו, הילד ווארוג' יצחקיאן. רוב הזמן התמקד בהכנות, הצילום עצמו ארך שנייה – טיק אחד וטיק נוסף ליתר ביטחון.
הסוף הוא לא רק סוף של עבודה במקרה של ורוז' אלא סוף של מפעל חיים של מספר דורות.עכשיו בונים במקום מסעדה.
היום הוא כבר בן 80, אחרי ניתוח לב, דור שלישי של צלמים בירושלים, וילדיו כבר אינם מעוניינים לעסוק באותו מקצוע שאליו הוכשרו מקטנות, " התמונות הדיגיטליות של היום אינן התמונות של פעם " הוא מספר. משפחות כבר לא מתלבשות במיטב המחלצות כי "הולכים להצטלם", ולאף מלך או אישיות נכבדה אין צלם הבית, כפי שהיו ווארוג' וסבו הצלמים של המלך חוסיין.
הוא כעת בסטודיו שלו מוכר עותקים מהאוסף המשפחתי: תצלומים של ירושלים מ – 130 השנים האחרונות, החל מהתקופה העותומאנית, מתקופת המנדט הבריטי, השלטון הירדני, ועד הקמת מדינת ישראל והמלחמות שבין התקופות. וכעת, כשהחליט לסגור את החנות, זו הזדמנות לשמוע לא רק את קורותיה של העיר דרך העיניים שלו, אלא גם להעניק לו מתנת פרידה.
כי סיפורה של העיר הזו איננו מיתוס או אגדה, אלא סיפורם של האנשים המרכיבים אותה וחיים בה, אלו החווים את הרגעים הקטנים אשר יוצרים את העיר והעולם האישי של כל אחד. לכל חפץ ותמונה יש סיפור, והזיכרון הפרטי מרכיב את תמונת הזיכרון הקולקטיבי, ובמיוחד הוא כואב על שבמשך השנים לא הצליחו העמים היושבים בארץ הזו, למרות קווי הדמיון ביניהם, ולמרות השנים הרבות שחלפו, לחיות בשלום זה עם זה. ומאז המלחמה ב 1967 השתנו החיים באופן כזה, שלא רק בפרנסה פגעה עד כדי הויתור על הסטאטוס של "צלם המלך", אלא גם בבשר החי ממש, כי סמוך לחנות הצילום נורה בגבו הנכד שלו מירי של מחבל שניסה לירות על חייל משמר הגבול ופספס.
בנוסף ביים איילון קליפים ופורומואים רבים בהן פרסומת ההרשמה לבצלאל ששודרה בערוצים המסחריים הקמפיין לגיוס תרומות עבור פרויקט אפריקה ועוד.
כעת זכה איילון, מבין מאות סרטים שהוגשו לפסטיבל, לייצג את ישראל ולפתוח את פסטיבל הסרטים הבינ"ל של פורטוגל.
לפרטים:
יקי איילון - יוצר הסרט
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
|
