|
|
הודעה חדשה
|
|
|
חברה וקהילה
-
חדשות, מבשרת ציון
-
חינוך, מבשרת ציון
-
תחבורה, מבשרת ציון
-
תרבות, מבשרת ציון
-
קהילה, מבשרת ציון
-
איכות הסביבה, מבשרת ציון
-
כלכלה, מבשרת ציון
-
משטרה ופלילים, מבשרת ציון
-
ספורט, מבשרת ציון
-
גולשים כותבים, במבשרת ציון
|
|
|
|
תרבות, מבשרת ציון
|
|
נכתב ע"י אורנה לנגר
|
|
שני, 07 יוני 2010 07:11 |
|
המקהלה הקאמרית של טבעון ותזמורת סימפונט רעננה תחת שרביטה של יעל ואגנר-אביטל מעלים את הרקוויאם של כרוביני בדו מינור "מלכת השמיים" (ק' ) 127 את הקונצרט פתחה מקהלת טבעון בביצוע קצבי ומלוכד ל"מלכת השמיים" בסי במול (ק' 127) מאת מוצארט כאשר הסופראן המוכשרת יעלה אביטל שרה את תפקיד הסולו הווירטואוזי. את הפרק הפותח "מלכות השמיים" שרה בחיות ובכישרון דרמטי אך למגינת הלב בפרקים האיטיים אותם שרה ברכות האטה את תזמורת סימפונט רעננה שדווקא ניגנה בטמפו מדויק. מורכבות הניגודים הגאונית המוצארטית בין העליצות לעומק התפילה שאמורה להישמע כפשטות לכאורה - לא הייתה בביצוע זה שבו נשמעו כל הפרקים כבליל אחד. רק בפרק ההללויה החותם ניתן היה להתענג על יפי שירתן החיה של קולות הנשים.
את הרקוויאם בדו מינור חיבר המלחין לואי כרוביני בן פירנצה ב-1816 והוא הועלה בפריס לציון יום הוצאתו של לואי השש-עשרה להורג. הפרשנות המוסיקאלית שהוא מעניק לטקסט -שונה מהמקובל: כבר בפרק ה"רקוויאם" הפותח : "מנוחת עולם תן להם אל, ואור נצח האר להם" ואף בסיומת "Agnus Dei"" "שה האלוהים הנושא חטאי עולם/תן להם מנוחת עולם" בעוד אצל מוצארט זהו הפרק הלירי המדובב החרישי ביותר - אצל כרוביני אלה פרקים סוערים ודרמטיים. הפתיחה באבוב באס הייתה יפה ושירת המקהלה הייתה משובחת. עיצוב הדינאמיקה של המנצחת ובניית העלייה ההדרגתית הייתה מרשימה . רק בסוף ה- Kyrie ניתן היה להתענג על שירת הבסים והטנורים. נגינת הסולו לכינור - הייתה מצויינת ומלאת חיות. את "שיר המעלות" שרה המקהלה בחיות קצבית. בפרק "יום הדין" למרות הפתיח שבו ניגנו החצוצרות לא ביחד התזמורת בנתה את המתח מחרישיות לעוצמה מרשימה. בעוד אצל ורדי כל גוו של המאזין הופך לחידודין חידודין מיראת יום הדין וחרון האל אצל כרוביני דווקא יום הדין מתחיל בחרישיות. בפורטיסימו מלא ויפה שרה המקהלה דווקא את פרק ה-Offertorium "אלוהינו מושיענו...הצל את נשמות נאמניך"...
את הפוגה של שבועת האל לאברהם ולזרעו שרה המקהלה במקצועיות בניקיון מופתי ובלכידות ובשוך הסערה שרו בפיאניסמיו חרישי את פרק ה"Hostias" "זבח ותפילה נעלה לך האל"...
בפיסוק מדויק ובפורטיסימו שרה המקהלה את הפוגה "קדוש אדוני אלוהי צבאות" שהפכה לפיאנו פתאומי בהמשך.
למרות שהקלרינט והאבוב פתחו את הפרק "אל רחום" בהעדר לכידות הצטיין נגן אבוב-הבס לא רק בניקיון הצליל שלו אלא בעיקר במענה שלו לשירת הטנורים.
ומעל לכול למרות שלעתים דומה היה שהמקהלה נוטה קצת למהר ו"למרוח" את פרקי הרצ'יטטיב - היה זה מפגש מרתק עם מנצחת ומקהלה מקצועית "משלנו" שהפגינה תרבות שירה מרשימה.
|
|