ספר חדש פרי עטה של רות בקי, על האיש שהיה שני בחשיבותו לעם היהודי ונשכח מלב.גילויים חדשים על האיש שלדעת רבים היה האיש השני בחשיבותו  לעם היהודי במאה ה-20 אחרי דוד בן גוריון. לקראת יום השואה – ובמלאת 65 שנים לנצחון על גרמניה במלחמת העולם השניה , אולם הוא גזר על עצמו שתיקה, ונמנע מראיונות ו"אני יוסף אחיכם" מביא לראשונה פרטים לא ידועים על חייו ופעלו.

ד"ר ג'ו שוארץ - בן למשפחה אורתודוקסית –  עילוי בישיבה – גבוה, רחב וספורטאי מצטיין - רב  צעיר ומבטיח שחזר בשאלה אך אהב בכל מאודו את העם היהודי – ומזרחן שסיים בהצטיינות יתרה את אוניברסיטת ייל -   בשנות השפל הכלכלי בארה"ב, הגיע באופן מקרי לג'וינט – ונסע ביוני 1940 לשליחות קצרה באירופה. הגיע ביום שנכבשה פריס בידי הגרמנים, ונשאר באירופה שבע שנים. בהיותו איש כספים מבריק – טיפח באירופה שיטת כספים מיוחדת  שנקראה 'החזר אחרי המלחמה' ולפיה לווה כספים מיהודים עשירים שברחו מאירופה – תמורת הבטחת החזר בדולרים לאחר המלחמה. בדרך זו מנע הקפאת חשבונותיהם – והעביר הכספים לקיום קהילות שעמדו בפני חידלון, לגטאות ולמחנות כפייה.

 

ג'ו שווארץ היה אחד האמריקאים הראשונים שראו וידעו מה שהתרחש באירופה בשואה,ועשה מאמצים בלתי פוסקים להזעיק מדינאים, לדרוש פעולה משגרירים, להציל באמצעות נציגים בשוויץ הנייטרלית, אנשי כנסיה ואנשי ה"צלב האדום הבינלאומי". גאון פיננסי שידע לנצל את שינויי המטבע בהשתוללות המלחמה, ולסייע באופן בלתי לגאלי ליהודים במחתרות. כמו כן לקח חלק פעיל בהצנחת 100.000 דולר פעמים אחדות מעל גטו ורשה בימי המרד וההכנות אליו. בין השליחים להעברת כספים שבהם נעזר היו דיפלומטים, סוכנים כפולים ואנשי עסקים  שיכלו לנוע באירופה בזמן המלחמה. אחד מהם היה אפילו שר בצרפת – שהחביא באדמת גנו כספים שהועברו אליו במזומן.

במאמצי ההישרדות האחרונים של הצבא הגרמני לפני סוף מלחמת העולם השנייה – כשעלו תוכניות הכופר (פרשת קסטנר) - הבטיח אייכמן שיפוצץ בעצמו את אושוויץ אם רק יתנו לנציגו להיפגש עם ג'ו שווארץ, שבאמצעותו קיווה לקבל ציוד משאיות ורכבות. (המכתב מצוטט בספר). שווארץ היה מוכן אולם משרד החוץ האמריקני אסר זאת עליו.

 

חבר משלחת האריסון שמינה הנשיא טרומן,לבדיקת מצב מחנות העקורים, ובעיקר העקורים היהודים שלא היה להם לאן לחזור. שווארץ נקב בהמלצה להעלות 100.000  ניצולי שואה לארץ ישראל למרות הגבלות ה"ספר הלבן". לאחר שההמלצה –שנדונה בפורומים שונים בוצעה – התחזקה איבת העולם הערבי הנמשכת עד היום. 

לאחר המלחמה – ממארגני תנועת 'הבריחה' וההעפלה וכך אמר עליו חיים גורי, שהיה שליח ההגנה באירופה אותם ימים: "היה בג'ו כושר ארגון מעולה, חכמת מעשים, העזה, מעוף ודבקות במטרה". ולובה אליאב: "ג'ו היה האיש המרכזי בכל מקום. הוא ידע שבכדי להעביר אלפים ורבבות יהודים ממזרח אירופה מוכרחים לעשות  פעולות לא לגאליות...הוא קיבל על עצמו סיכון גדול...הזכות הגדולה שלו ששם את כל יוקרתו וכל יהבו על הפעולה שהאמין בה. אנשים כמו שאול אביגור ידעו שאפשר לסמוך עליו בכל דבר לא לגאלי ושהוא יעזור".  

 

ג'ו היה ממקימי מפעל הפיתוח "הבונדס" ומנהלו (1970-1955) וגייס יותר ממליארד דולר לתשתיות המדינה ופיתוחה.  כמו כן שימש מנהל המגבית היהודית המאוחדת. נפטר 1975      והתנגד להיקבר בישראל כדי שקיברו לא יהפוך מקום עליה לרגל לניצולים וצאצאיהם.  

 

תגובות

הוסף תגובה