|
|
הודעה חדשה
|
|
|
חברה וקהילה
-
חדשות, מבשרת ציון
-
חינוך, מבשרת ציון
-
תחבורה, מבשרת ציון
-
תרבות, מבשרת ציון
-
קהילה, מבשרת ציון
-
איכות הסביבה, מבשרת ציון
-
כלכלה, מבשרת ציון
-
משטרה ופלילים, מבשרת ציון
-
ספורט, מבשרת ציון
-
גולשים כותבים, במבשרת ציון
|
|
|
|
כינורו של ברוניסלב הוברמן |
|
תרבות, מבשרת ציון
|
|
נכתב ע"י אורנה לנגר
|
|
שני, 17 מאי 2010 07:11 |
|
התזמורת הפילהרמונית מנגנת תחת שרביטו של המנצח ג'נאנדרה נוזדה את הסימפוניה הרביעית במי מינור מאת ברהמס ואת הפנטסיה הסקוטית של ברוך בביצוע הכנר גו'ושוע בל, בנייני האומה, .9.5.2010
הקונצרט החגיגי נפתח בהצדעה למלחין בן השמונים ושש סרג'יו נטרא שהתזמורת בחרה להעלות בבכורה את הפירוש לספר נחמיה מפרי עטו - "פרלוד". על הבימה עמד המלחין מיכאל וולפה אשר נטל על עצמו את שרביט הפרשנויות המאלפות וההסברים ליצירה. באחת הפך כך קהל הפלבאים ל"מביני עניין". כמעט.
למרות נגינתם המופלאה של הקלרניתן והחלילן בפרקי הסולו שלהם על רקע דרדור התופים קשה היה לכנות את גלי ה"התנקזות" של הפתיחה הבומבסטית לקרנות - בנייה מוסיקאלית. ומאידך הצמיחה למלודרמה סוערת לא חיפתה על העובדה שהיצירה נחנה בפיגורטיבית פשטנית יתרה. ודווקא את קול ה"שופר" בו מזהיר נחמיה את התקרבות צבא האויב - קשה היה לשמוע.
לאחר פתיחה מאלפת-מלומדת זו יכול היה הקהל להתרווח ולהתענג על הצליל המופלא של כינור הסטרדיווריוס של הכנר המחונן ג'ושוע בל. הסטרדווריוס שנבנה ע"י בונה הכינורות האגדי סטרדיוורי בראשית המאה השמונה עשרה בקרמונה שבאיטליה נגנב פעמיים ממייסד התזמורת הפילהרמונית - הכנר ברוניסלב הוברמן. באורח פלא מצאו דווקא ג'ושוע בל באקראי ורכשו לבסוף.
כבר בצלילי הפתיחה "נארג" הכנר לתוך הטוּטִי התזמורתי בצליל לירי מדובב כאשר כל גופו נראה כמיתר מרחף. באינטנסיביות צלל לתוך כינורו כאשר אצבעותיו מרחפות בווירטואוזיות ובניקיון מופתי גם על הצלילים הגבוהים הסמוכים לגשר. עומק הצליל הזוהר שלו היה חודר ומרגש ובעיקר - התנועה של גוו. דומה היה שכל כולו מיתר שר. תחת אצבעותיו הפכה הפנטסיה הסקוטית (אופ' 46) של ברוך מיצירה שחוּקה וחבוּטה לתפילה שמימית-להתעלות. מלא הומור ווירטואוזי היה ההדרן שניגן בסיפא - וריאציות על "ינקי דודל". בין צלילי הפריטה וקולות השריקה והפריטה ניתן היה להאזין לתמהיל משעשע של פגניני, באך, וניאבסקי, קרייזלר, סראסטה, איזאי - ובעיקר להשתכר מחדוות ההתהוללות וההתנסות על הכלי. וייטאן שהלחין את היצירה היה המורה של אז'ן איזאי שהיה המורה של ג'ושוע בל - ג'ון גינגולד. וכך ניגן הכנר המחונן את ההדרן בכל גוו מלא שכרון חדוות עשייה כשהוא מתחבר כך למורשת אבותיו.
בכבדות יגעה מדי החלה התזמורת את נגינת הסימפוניה הרביעית במי מינור של ברהמס. האלגרו היה קודר ועייף. העדר לכידות אפיינה את נגינת האנדנטה אך הבנייה של הדינאמיקה הייתה יפה והצליל של כלי המיתר היה מלא רכות מלטפת. קליל ומלא הומור ואור אוורירי היה פרק האלגרו ג'וקוזו שנוגן תוך הבלטות הפעמות והסיקופות. במיטבה הייתה התזמורת בפרק הפינאלה החותם. פה ניתן היה להתענג על גדולתו של המנצח שהוביל את התזמורת להבלטת עומק התוגה הברהמסית והדרמטיות הדרות בכפיפה אחת בפרק הוריאציות החותם את הסימפוניה.
היה זה מפגש עוצר נשימה עם רוחו של מייסד התזמורת ברוניסלב הוברמן ועם ממשיך דרכו.
|
|
