|
|
הודעה חדשה
|
|
|
חברה וקהילה
-
חדשות, מבשרת ציון
-
חינוך, מבשרת ציון
-
תחבורה, מבשרת ציון
-
תרבות, מבשרת ציון
-
קהילה, מבשרת ציון
-
איכות הסביבה, מבשרת ציון
-
כלכלה, מבשרת ציון
-
משטרה ופלילים, מבשרת ציון
-
ספורט, מבשרת ציון
-
גולשים כותבים, במבשרת ציון
|
|
|
|
תרבות, מבשרת ציון
|
|
נכתב ע"י אורנה לנגר
|
|
ראשון, 14 פברואר 2010 09:44 |
|
התזמורת הפילהרמונית תחת שרביטו של זובין מהטה מעלה בבכורה עולמית את "השיר המקודש" מאת נארש זוהל לקריין ותזמורת, את סימפונית "פראג" המוצארטית, ואת הקונצ'רטו לכינור ברה מז'ור מאת בטהובן בביצוע הכנרת ליזה בתיאשבילי, בנייני האומה, 1.2.2010
בדרמטיות מאד בטהובנית ובפומפוזיות נטולת כל עידון מוצארטי נפתחה נגינת הסימפוניה ברה מז'ור (מס' 38 ק' 504) סימפונית פראג המוצארטית. החידוד שבניגודי השחור לבן והדגשים יצרו אווירה של מכאניות שלא הותירה כל מקום למשחקי המחבואים ולקונדסות המאפיינת את "פיגארו" המוצארטי. ניתן היה לחוש רק בצילו המאיים של פסל הקומנדטורה ברקע. את הפרק האנדאנטה ניגנה התזמורת כשמאלצנדה רומנטית כאשר כלי הנשיפה מצטיינים בנגינתם הלירית. אך הכול נוגן בגסות.
קליל ומהיר מדי היה פרק הפרסטו החותם אותו ניגנה התזמורת בהעדר לכידות ובמריחה וללא הקונדסות המוצארטית כאשר רק נגינתו המופלאה של החלילן מתעלה מעל למריחה התזמורתית בשקיפות הטרילים ובמוסיקאליות הלירית שלה.
במרכזו של הערב עמדה הסאגה רחבת היריעה שהלחין ידידו של זובין מהטה נארש זוהל לכבוד יום הולדתו השבעים שהועלתה בבכורה עולמית. "השיר המקודש" מבוסס על שני הפרקים הראשונים של ה"בהגוואד גיטה", חלק מהאפוס ההודי "מאהאבהרטה" המכיל למעלה מ- 110,000 פיוטים. הטקסט עוסק בדו-שיח בין הלוחם ארג'ונה לבין שומר היקום, האל קרישנה. הרקע לשיחה הוא קרב העומד להתחולל, ובו אמור ארג'ונה להשתתף. למרות האופי הדרמטי-רוחני של היצירה היא לא כתובה כאופרה, אלא כמונולוג המוקרא על-ידי הקריין איתי טיראן בליווי תזמורת. המונולוג מוקרא בגרסה עברית, אותה ערך דורי פרנס. דא עקא שאי הדיוקים בהגא של איתי טיראן ובעיקר מערכת ההגברה האכזרית הפכה את הקרב שהיה אמור להיות בין בני פנדבה שנושלו מממלכתם לבני קאורבה לקרב אכזרי בין איתי טיראן לעור התוף האומלל של הקהל עליו ניחתו במשך 37 דקות סוללת מטחי דֶצִיבֶּלִים אכזריים. למעט כמה רגעי חסד בודדים בהם ניתן היה להתענג על הצליל הקסום והענוג של פריטת שני הנבלים - אי-אפשר היה ליהנות מהתזמור העשיר של נארש זוהל שהכפיל את הטובות ואת מערכת כלי ההקשה.
ובאשר למוסיקה עצמה - למרבה ההפתעה לא היו בה כלל מאפיינים "הודיים" אלא היא נשמעה כמוסיקה מודרנית מערבית לעילא השומרת על מסגרת טונאלית ועל אקלקטיקה מבורכת של סגנון הכתיבה המוכר והאהוב של ריכרד שטראוס, ליאונרד ברנשטיין ומוסיקה לסרטים. ואם לצטט מהטכסט המופלא של קרישנה:
"החושים באמצעות תפקודיהם השונים, מדווחים על חום וקור, הנאה וכאב. אבל שינויים אלה באים והולכים; הם בני חלוף, בני רגע, חסרי יציבות. שא אותם באיזון נפש באומץ ובסבלנות, הו נסיך."
גם אם היו בקהל נסיכים עשויים ללא חת - לא יכלו לעמוד בקריעה האכזרית של עור התוף ובניסיון המאסיבי של המלחין להביא את הקהל לאקסטאזה כמעט בעל כורחו.
אתנחתא רבתי מההמולה הסואנת הייתה נגינתה המעודנת והמאופקת של הכנרת הצעירה (31) ליזה בתיאשבילי את הקונצ'רטו המוכר והאהוב של בטהובן ברה מז'ור (אופ' 61). על כינור סטרדיבריוס אנגלמן שנבנה בראשית המאה ה-18 והושאל לה באדיבות קרן ניפון - ניגנה האומנית עטורת הפרסים היוקרתיים ובהם פרס טבעת בטהובן בו זכתה בפסטיבל בטהובן בְּבּוֹן בריחוף, בליריות מופנמת ואצילות ובעיקר ברוחניות עילאית את הקונצ'רטו כשכול נגינתה הנקייה באופן מופתי גם בצלילים על הגשר - אפילו הפרמאטות עשויות בשום שכל. ואילו התזמורת שיכולה לנגן את הקונצ'רטו הבטהובני החבוט תוך כדי שינה - ניגנה את הפתיחה בהעדר לכידות ובעייפות החומר. הקצב המסחרר של זובין מהטה שניצח ללא פרטיטורה לא הועיל ויצר רושם של מריחה. זיופי הקרנות בפרק הלארגו השירתי - חרגו מכלל תו התקן. רק בפרק הרונדו החותם - חזרה התזמורת לעצמה והיוותה בת ברית ראויה לנגינתה החלומית של הכנרת.
|
|
