|
טיול לחורבת עתרי ולחורבת בורגין
ביום שישי הקרוב ה-15.01.2010 נצא לסיור לשפלת יהודה ולביקור בחורבת עתרי ובחורבת בורגין.
את הטיול ידריך מורה הדרך הנודע יצחק ועקנין שזהו הטיול הראשון שלו שבו יוביל את מטיילי הסל"תים של מבשרת ציון ונקווה שלא יהיה זה הסיור האחרון שלו איתנו.
יצחק מדריך מוסמך בצרפתית ובאנגלית, בנוסף על עברית, התמחה בסיורים לירושלים, נצרות ושאר אתרי ישראל ומוכר כמדריך בעל ידע נרחב ויכולות הדרכה מעולות.
שפלת יהודה הייתה מוכרת לעם ישראל מראשית התיישבותו בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות (1100 -1200 ) לפנה"ס ועד ימינו אנו. יהושע כובש את האזור מידי הכנענים ששלטו בו.
בחלוקת הארץ לשבטים האזור מחולק בין שבט דן (סיפורי שמשון ונדידת השבט צפונה) ושבט יהודה.
יהושע ושאר המנהיגים הבאים אחריו מקימים כאן מערך ישובים ישראליים. בתקופת בית ראשון פרח הישוב היהודי בשפלת יהודה ושיאו של היישוב היה בתקופת בית שני.
הישובים היהודיים הרבים הפזורים בשפלת יהודה סיפקו שמן משובח ויין מעולה לתצרוכת פנים ישראלית ובעיקר לחצר המלוכה בירושלים וליצוא למדינות השכנות דוגמת מצריים.
עם סיומה של מלחמת היהודים ברומאים ב- 70 לספירה התברר כי ישובים רבים חרבו ונעזבו, לא עזרו להם מערות המסתור הרבות שנחפרו בסלע הרך שבשפלת יהודה ולא ניצלו מאסון במלחמת הגרילה שניהלו נגד הצבא הרומי החזק.
מרד בר-כוכבא, 132 – 136 לספירה הביא מכת מוות על יתרת היהודים והישובים בשפלת יהודה שהפכה לטריטוריה של עובדי אלילים.
אחד הישובים שנותרו כעדות אילמת לתקופה הרת הגורל ההיא הנה חורבת עתרי, השם עתרי מוכר לנו הודות לאוסטרקון (חרס שכתוב עליו) שנשא את השם "עתרי". האוסטרקון נמצא בין השרידים המרשימים שמעידים על ישוב יהודי גדול בין מלחמת החורבן של בית שני לבין מלחמת החורבן השנייה במרד בר-כוכבא.
יוסף בן מתתיהו מספר על ישוב יהודי בשם "כפר עתרא" שחרב במרד ע"י הלגיון החמישי הרומאי של אספסיאנוס.
היישוב התפרנס על חקלאות, יצור יין ומרעה, בין החורבות נמצאו כדי חרס רבים, נרות מעוטרים בקישוטים האופייניים ליהודיים ומתאימים לתקופה. בנוסף נמצאו שלושה מקוואות טהרה, עדות מצויינת ליישוב יהודי.
העדויות מוכיחות כי היישוב "עתרי" נפגע קשות במלחמת החורבן (70), הוא שוקם לאחר המרד ועדויות שיקומו בולטות בשטח, לאחר התסיסה ביהודה שגרמה למרד בר כוכבא התארגן היישוב למרד, נחפרו מחילות מסתור ונאגרו כמויות רבות של מזון ואמצעי לחימה.
הרומאים הגיבו בחומרה רבה והמרד דוכא באכזריות רבה והיישוב נזנח ולאחר כשבעים שנה התיישבו במקום בוגרי הצבא הרומאית שלאות הוקרה על שירותם הממושך בצבא וכפנסיה לשאר חייהם הם קבלו שטח אדמה ופטור ממיסים דבר המוכר כקולוניה, ממש כמו שהיה במבשרת של אותם הימים (200 לספירה).
מבנה החורבה כולל מכלול מבני מגורים מתקופת בית שני, הבנויים לתלפיות עם קירות חיצוניים עבים וחזקים במיוחד, מקווה טהרה גדול ושרידי מקווה טהרה קטן יותר במרכז הכפר בנויים כהלכה ולפי ההלכה היהודית עם מדרגות המובילות מטה לשם טבילה, המקווה מטוייח בטיח לבן כאן נמצאו שרידיהם של חמישה עשר אנשים שנקברו בקבר אחים על אחד השלדים ניכר שראשו נכרת באבחת חרב.
במרכז הכפר יש שרידים של מבנה ציבורי מרשים בשטח 13 X 7.5 מטרים הפונה לכיוון ירושלים ובו נמצא ספסל שחופרי האתר משערים שהיה ספסל של בית כנסת שהיה פה.
כחלק מההכנה של הכפר למרד ברומאים נחפרה מנהרה מהמבנה המרשים למבנה שכן במרחק ארבעים מטרים שניתן לעבור בה בזחילה בלבד.
באתר נמצא מערת קבורה ששימשה כמערת מסתור ובשלב מאוחר יותר הוסבה למערת קבורה, במערה שלושה כוכי קבורה עם דגמים רומיים אופייניים בנוסף בקצהו הדרומי של האתר נמצא גת חצובה בסלע עם משטח דריכה לענבים.
במקום חפרו ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות וקק"ל שהשקיעו רבות בהכשרת האתר היפה הצופה מגובה 406 מטרים על כל סביבתו ובעיקר על חבל עדולם.
ישוב שני ששרידיו נותרו כעדות אילמת על הגורל האכזר שפקד את הישוב היהודי לאחר שתי המרידות נגד הצבא הרומי החזק הוא חורבת בורגין – החורבה נמצאת כקילומטר ממזרח לנחושה, בתחומי פארק עדולם, בורגין היה ישוב יהודי שחרב במרד של שנת 70 לספירה, היישוב מזוהה כ"כפר ביש" המוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים".
בתקופה שבין המרד הגדול לבין מרד בר כוכבא השתקם היישוב אולם חרב שוב במרד בר כוכבא, בחורבה שרידי ביצורים ומערות מסתור מימי בר כוכבא, מתקנים חקלאיים, בורות מים, גת לדריכת ענבים ושרידים של מבנה ביזנטי.
נפגשים בשעה 08.00 על יד הסופר במבשרת או בשעה 8.30 ממול לתחנת הדלק שבעמק האלה.
הצטרפות לטיול כרגיל:
במייל –
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
במסרון (SMS ) או בטלפונים : אורנה – 052-3738899
דני - 052-5662009
יש להצטייד בפנס כי הטיול כולל זחילה למחילת מסתור ונעליים נוחות להליכה קצרה.
|
