|
ספורנו מתחיל לפני יותר ממאה וחמישים שנה.
בתחילת המאה התשע עשרה מחליט דוד טביא , יהודי פרושי מתלמידי הג"רא , מן העיר לומזא 
שבפולין לעלות לארץ ישראל. הוא לוקח עמו את אשתו ובתו היחידה חוה והם מתחילים במסעם
המפרך אל ארץ ישראל הנכספת.
בתחילה מתיישבים בצפת אולם לאחר זמן קצר עוזבים אותה ומשתקעים בירושלים שבין החומות והופכים חלק מקהילת הישוב הישן הפרושי בעיר. כאן בירושלים , נולד למשפחת ילין הבן יהושע שעתיד לרשת אותו ולהמשיך ביתר שאת את חזונו ופועלו בעניני התיישבות וגאולת קרקעות בארץ ישראל.
לקראת שנות החמישים של המאה התשע עשרה מתחילים להתגלגל ולהישמע הרעיונות והדעות שיזינו בהמשך את תהליך היציאה מן החומות. הן במובן הפיסי והם במובן הפסיכולוגי – רוחני.
יהודים מבני הישוב הישן מתחילים להתעניין באופן מעשי באפשרות רכישת קרקע מחוץ לחומות העיר העתיקה, ובנית שכונות חדשות שירחיבו את גבולה של ירושלים.
דוד טביא מיודענו מרחיק לכת .לאחר נסינונות לרכוש קרקע סמוך לחומות הוא מתענין בקרקע חקלאית הרחק מן העיר .,בשטח לא מיושב בעמק מוצא.
מעיד עליו בנו יהושע בספר זיכרונותיו " ומורי אבי ז"ל בהיותו חובב ארץ ישראל נלהב, הייתה לו תמיד תשוקה רבה ועצומה לרכוש לו נחלה בארץ ישראל ..
בנתיים , מספיק דוד טביא להשיא את בנו יהושע בשנת בר המצווה שלו עם בתו של הגביר העיראקי יחזקאל יהודה.
בט"ו בשבט שנת 1857 נישאים שרח לבית יהודה ויהושע ילין בחתונה מפוארת ומכובדת בסגנון מזרחי , בירושלים. מעשה זה הוא פריצת חומות מסוג אחר מכיוון שבאותן שנים נישואים בין עדתיים אינם מקובלים בירושלים שבין החומות.
דוד טביא אינו מתייאש מהקשיים הכרוכים ברכישת קרקע בארץ באותן שנים , הוא מדביק בהתלהבותו את אחיה של שרח כלתו, שאול , ושניהם יחדיו מוצאים עצמם עוסקים במרץ בחיפוש חלקת אדמה להתיישבות וחקלאות.
וביום מן הימים, מראים לו סוחרי הקרקעות בסביבת ירושלים חלקת אדמה בת שני דונם השייכת לערביי הכפר קולוניה שבמבואות ירושלים. הם מתלהבים ממראה עינם ומחליטים לרוכשה.חלקת אדמה זו מצטיינת בכך שהיא סמוכה אד אל הדרך הראשית מן השפלה לירושלים [ ממש כמו היום ..]
כמו כן היא משופעת במעיינות מים זכים שכמותם קשה למצוא בהר והיא אף ידועה מן המקורות כמקום ממנו היו הכוהנים בבית המקדש מלקטים ערבות בהושענה רבה.
רכישה זו , היא הקרקע היהודית הראשונה בארץ ישראל בעת החדשה.שנרכשה על ידי יהודים .
דוד טביא וגם קרובו שאול יהודה נפטרים , איש מצרתו ,והעסוק בחלקת האדמה במוצא עובר להיות ענינו של הבן יהושע בהיותו עלם צעיר כבן תשע עשרה.
במשך כעשר שנים מעובדת הקרקע על ידי פועלים שמעסיק יהושע , המתגורר בירושלים.
יום בהיר אחד מודיע החורש הפועל אצל ילין בחלקה שגילה דבר מה יוצא דופן.
ילין מגיע לחלקתו ורואה שאכן כך. המחרשה הרימה טבעת ברזל גדולה שהייתה מחוברת לאבן גדולה וכשזו הורמה, התגלה מתחתיה אולם גדול ורחב מימי קדם.
יהושע מיודענו הבין מיד שמצא אוצר – הדרך הראשית לירושלים העוברת בגבול חלקתו מצויה על המבנה ..העתיק ואפשר לנקותו ולבנות עליו "עליה "שתשמש פונדק דרכים .
אומר ועושה . כך קם המבנה היהודי הראשון בעמק מוצא ,החאן ,שמשמש היום כבית כנסת.
מבנה החאן משנה במשך השנים את ייעודו והופך לבית הציבורי של המושבה הקטנה מוצא. כך הוא משמש כבית מגורים, בית ספר, בית כינוס לפועלים ובית כנסת ומשמש את תושבי הסביבה עד עצם היום הזה.
עשרים שנה לאחר בנית החאן – בית הכנסת, בונה יהושע ילין את ביתו הפרטי מאחורי בית הכנסת , הוא הבית בו נמצא היום מרכז ההדרכה המקומי. מנוהל על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת.
ב1894 ארבע שנים לאחר בניית ביתו ולאחר קשיים רבים מוקמת המושבה מוצאו באופן רשמי על ידי ארגון בני ברית וביוזמתו של יחיאל מיכל פינס , עוזרם ומגינם של מושבות נוספות.
כיום , לא נשארו כמעט בתים מזמן יסוד המושבה. במשך השנים נבנה מושב מוצא עילית הוקמה שכונת רמת מוצא והורחבו הישובים הסמוכים בית זית ומבשרת .
"בית ילין " שעמד שנים רבות בחורבנו , נבנה מחדש בהתאם לכללי שימור אתרים היסטוריים והוא מהווה היום מרכז מבקרים והדרכה המספר את סיפורה של משפחת ילין , מחלוצי החלוצים היוצאים מן החומה, כמו גם את ספור הקמתה והתבססותה של המושבה הקטנה והמרתקת מוצא שבמבואות ירושלים .
לפרטים והזמנות :
02-5345443
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
|
